גמרא
פירוש
מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אמִנַּיִן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ט״ז:ב׳} וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים אֶלָּא מוֹתַר הַפֶּסַח יְהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר.
וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מִדַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל נָפְקָא דִּכְתִיב {ויקרא ג׳:ו׳} אִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים וְאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים.
וְאַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא וְהָתַנְיָא כֶּבֶשׂ לְרַבּוֹת אֶת בהַפֶּסַח לְאַלְיָה.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם כֶּבֶשׂ לְהָבִיא פֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח לְכׇל מִצְוַת שְׁלָמִים גשֶׁיִּטְעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם עֵז הִפְסִיק הָעִנְיָן לִימֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אַלְיָה.
תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיב חַד לְעִבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְעִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ וְחַד לְלֹא עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ.
וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִבְּרָה שְׁנָתוֹ מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לֵיהּ לִגְמָרֵי אֲבָל עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי אֵימָא לָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דְּאִידְּחִי לֵיהּ מִפֶּסַח רִאשׁוֹן אֲבָל לֹא עִבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא עִבְּרָה שְׁנָתוֹ דַּאֲפִילּוּ לְפֶסַח רִאשׁוֹן נָמֵי חֲזֵי אֵימָא לָא צְרִיכָא.פרק ט – כל קרבנות הציבור
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מנין למותר הפסח – שאם הפריש פסח ואבד והפריש אחר תחתיו ואח״כ נמצא הראשון זה הוא מותר ומנין שיקריב שלמים:
לדבר הבא מהצאן ומן הבקר – היינו שלמים דבר הבא מן הצאן. זהו פסח: כשב לרבות את הפסח – דבא מן הכבשים:
לאליה – דגבי כשב כתיב אליה: ושלמים הבאים מחמת פסח – היינו מותר הפסח: לימד על העז על הפסח הבא מעז שאין טעון אליה כעז – הפסיק הענין למעט מאליה: וצריכי הני תלתא קראי למילף דמותר פסח קרב שלמים: אבל עיברה זמנו – זמן שחיטה ולא עיברה שנתו דחזי לפסח שני בי״ד אייר אימא לא יהא קרב שלמים: אבל לא עיברה לא זמנו ולא שנתו – כגון דאבד זה והפריש אחר תחתיו ושחטו1 ונמצא הראשון ועדיין לא עיברה זמנו זמן שחיטה דאפי׳ לפסח ראשון נמי חזי:
אית דמפרש לא עיברה זמנו ולא שנתו דמתו בעלים קודם שחיטתו דאפי׳ לפסח ראשון חזי אימא לא יקרב שלמים קמ״ל:
סליק פירקא ואפי׳ מן העלייה – מחיטין ישינים שבעליה: והאי תביאו מבעי ליה כדאמרי׳ בפירקין דלעיל שכל מה שאתה מביא ממקום אחר כזה: שתהא חדשה – כלומר שיקריב שתי הלחם קודם לכל המנחות שיביא מן החדש אבל שתי הלחם אפילו מן הישן: עד כאן לא פליגי תנא דמתניתין ותנא דברייתא אלא בחדש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לדבר הבא מהצאן ומן הבקר – היינו שלמים דבר הבא מן הצאן. זהו פסח: כשב לרבות את הפסח – דבא מן הכבשים:
לאליה – דגבי כשב כתיב אליה: ושלמים הבאים מחמת פסח – היינו מותר הפסח: לימד על העז על הפסח הבא מעז שאין טעון אליה כעז – הפסיק הענין למעט מאליה: וצריכי הני תלתא קראי למילף דמותר פסח קרב שלמים: אבל עיברה זמנו – זמן שחיטה ולא עיברה שנתו דחזי לפסח שני בי״ד אייר אימא לא יהא קרב שלמים: אבל לא עיברה לא זמנו ולא שנתו – כגון דאבד זה והפריש אחר תחתיו ושחטו1 ונמצא הראשון ועדיין לא עיברה זמנו זמן שחיטה דאפי׳ לפסח ראשון נמי חזי:
אית דמפרש לא עיברה זמנו ולא שנתו דמתו בעלים קודם שחיטתו דאפי׳ לפסח ראשון חזי אימא לא יקרב שלמים קמ״ל:
סליק פירקא ואפי׳ מן העלייה – מחיטין ישינים שבעליה: והאי תביאו מבעי ליה כדאמרי׳ בפירקין דלעיל שכל מה שאתה מביא ממקום אחר כזה: שתהא חדשה – כלומר שיקריב שתי הלחם קודם לכל המנחות שיביא מן החדש אבל שתי הלחם אפילו מן הישן: עד כאן לא פליגי תנא דמתניתין ותנא דברייתא אלא בחדש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ואף דפסח בזמנו פסול לשם שלמים מ״מ צ״ל דס״ל דהכא שאני כיון שכבר יצאו הבעלים ידי חובתם באחר סתמו עומד לשלמים וצ״ע בזה ועי׳ בפסחים צו ע״ב:
הערות
Gemara
Peirush